הזיכרון חי (מרגילן)

בית 1:
הרוח לוחשת מעל האדמה,
שם העם שומר על מנוחתו.
כל אבן כמו אש בוערת,
קוראת מלב אל לב.

פזמון:
הזיכרון חי בליבנו,
כמו אור כוכב בשמי הלילה.
בלי שורשים אין גורל,
בלי עבר – אין את עצמך.

בית 2:
צללי האבות איתנו,
קריאתם נשמעת מדורות.
אנחנו באים במעשים טובים,
להחזיר להם אהבה.

פזמון:
הזיכרון חי בליבנו,
כמו אור כוכב בשמי הלילה.
בלי שורשים אין גורל,
בלי עבר – אין את עצמך.

גשר:
כל עוד תפילה נשמעת,
הבית שלנו נשמר.
ומרגילן – כמו לב פועם,
זורחת באור נצחי.

סיום:
אנחנו בונים גשרים מדמעות ואבנים,
מאבל נולד האור.
שהעבר יחיה בנו שוב,
כל עוד אמונה ואהבה בנו.